חבר'ה יש לנו פה בעיה. בארץ, בעולם, בגישה של בני אדם היום. יש פה בעיה. השאלה היא "מה הבעיה בדיוק?". כלומר, מה בדיוק הדבר הזה, שגורם להכל לקרוס מול העיניים שלנו, למות לאט לאט (או מהר מהר מדי).. מערכת החינוך קורסת, המשטרה קורסת, הממשלה, הכלכלה, עבודה, כל המערכות שלנו, שבנינו כל כך בקפידה לאט לאט נופלות.. למה? האם זה כי לא עמדנו על המשמר מספיק? ואולי עשינו טעויות בעבר שאנחנו משלמים עליהם כיום?

אני לא חושב..

אנחנו חיים היום בחברה קפיטליסטית. מה זה אומר? זה לא אומר שהשיטה הכלכלית שבחרנו לחיות בה היא קפיטליסטית.. לא רק. במאה שנים האחרונות אנחנו רואים ממש שינוי במבנה החיים המודרניים ובצורות חשיבה של בני האדם, ביחס לשיטה הקפיטליסטית.

קודם כל צריך להבין משהו, יש לקפיטליזם טעות שמושרשת עמוק בתוכה. הבעיה היא, שאין ל"טעות" הזאת שום השפעה.. עד… שהדברים מתחילים לצאת משליטה. ואז.. יש לה אפקט נוראי. ה"טעות" הזאת כתובה לתוך הקפיטליזם כמו שורת קוד בתכנת מחשב. והיא הולכת ככה:

כל עוד יש לנו צמיחה כלכלית, תהיה לנו צמיחה בהכל.

וזהו. מה שזה אומר זה שהקפיטליזם חייב צמיחה אין סופית כדי  לעבוד. זה לא רק אנשים שיוצרים בועות וקונים כשאין להם כסף להחזיר, זה שהשיטה מכריחה אותם לפעול ככה. כשחושבים על זה לעומק מבינים כמה זה הגיוני.

עכשיו הבעיה שאני מדבר עליה זה כשהצורת חשיבה הכלכלית הזאת מתחילה להשפיע על איך שאנשים חושבים ומחליטים החלטות. והדרך שבה המעבר הזה קורה, זה בעזרת "תמחורים".

"תמחורים" זה כשלוקחים החלטות שאמורות להעישות על בסיס סולם ערכים, ומחליפים את סולם הערכים במשוואה עם סימן של דולר.

דוגמא שקל לראות זה המצב של חברות הענק. בעיה ראשונה היא שהחוק מתייחס לחברה בתור ישות, כמו בן אדם. לכן חברה כמו קוקה-קולה יכולה 'להחליט החלטות', כמו להשקיע בבורסה, למכור מניות, לפטר אנשים על בסיס קיצוצים וכו'. נשמע נורמלי לגמרי כי הורגלנו שככה דברים צריכים לקרות, אבל קורה משהו מאד מפחיד כשהאנשים שנמצאים במקום של להחליט החלטות, מקבלים לגיטימציה לחשוב כמו חברות-ענק, כי חברות-ענק מעוניינות רק בדבר אחד. כסף. זהו. אי אפשר להתווכח.

יש חברות שעושות דברים טובים (כמו למשל חברה למכונות הנשמה וציוד רפואי) ויש חברות שהאנשים שבה עושים מעשים טובים (כמו אירוע צדקה ותרומות) אבל זה לא משנה את העובדה שהסיבה הבסיסית שלשמה הוקמה החברה היא כדי להרוויח כסף. לכן, כל החלטה שתילקח, חייבת קודם כל לקחת בחשבון את הכסף. ואם בן אדם מורגל, שאת כל ההחלטות העסקיות שלו הוא עושה בשיקולים של כסף, אז, בכל החיים הוא יחשוב ככה.. אין מה לעשות. אנחנו רואים את זה במיוחד בארץ בגישה שלנו למילה 'פראייר'. תחשבו רגע מה המילה הזאת באמת אומרת.. היא אומרת וותרן, מתפשר, "חלש", כל מיני מילים שכשחושבים על זה, פעם, היו מעלות טובות בבן אדם. היינו מחנכים אנשים ללמוד להתפשר, להיות הבן אדם הגדול ולוותר בוויכוח. היום, כל פעם שאנחנו מרגישים שמישהו יצא מורווח מאיתנו, אנחנו מרגישים שהפסדנו.. כי הכל נמדד בכסף. תסתכלו מסביבכם ותנסו לראות, אפילו בחיים שלכם, איפה החישובים שלכם עוברים ממקום של מוסר למקום של שכר.

אז מה עושים?

אם תשאלו אותי לדעתי אני חושב שהבעיה שניצבת בפנינו היא רצינית מאד ועמוקה יותר מכל מה ששמעתי אנשים מציעים. אני לא חושב שרפורמות או חקיקת חוקים חדשים יכולה להוביל לשינוי שיתקן את כל הטעויות שיש כיום. לא. אני חושב שהדבר היחיד שיכול לעזור זה אם נעקור את השיטה הקפיטליסית מהשורש. איך עושים את זה? כדי להביא את השינוי שצריך, חייבים להבין שאנחנו מדברים פה על התלישה של המבנה החברתי הקיים מהיסוד, ושינוי של אורח החיים, סדר העדיפויות שלנו, וסולם הערכים שסיגלנו לעצמנו בחברה המערבית. אם תשאלו אותי, ההנחיות שעל פיהן אנחנו פועלים (כבר עידנים) הן הנחיות פטריאכליות לחלוטין!! כל צורת החיים וההתקדמות שלנו פה היא זכרית להחריד! המוח הגברי מסוגל לצורת חיים מאד ספציפית. כיבוש וכח. הוא עושה את זה מאד מאד טוב יש לומר. אם יש משהו שאנחנו הגברים עושים טוב, זה להבין בכח. מה שכן אפשר לעשות, זה לשנות את זה שהחברה שלנו חושבת בצורה כזאת. כי המוח הנשי חושב בצורה אחרת לגמרי. לאישה הרבה יותר קל מלגבר, "להיכנס" לצורת חשיבה של דאגה למה שיש, חינוך, אהבה. כל הדברים שחסרים היום בעולם. אני באמת מאמין ששינוי אמיתי חייב להתחיל בשינוי תפיסה, למקום שבמקום לנסות לכבוש, מנסים לדאוג למה שכבר יש. מפסיקים להסתכל כל הזמן על השכן, ועל הקנה מידה בחברה, לראות איפה אנחנו ממוקמים, וכמה אנחנו שווים, אלא להתחיל לחפש את אלה שקשה להם יותר מאיתנו ולעזור להם.. אם כולנו נחיה ככה, אני חושב שמהר מאד נוכל לראות שינוי קיצוני באיך שדברים נראים פה..

ומי יודע, אולי יום אחד השיר של הבילויים לא יהיה ציני ובאמת יהיה "נפלא פה".

 

נכתב ע"י: מיכאל בראונשטיין